| |
|
|
|
|
|
|
|
| חג השבועות, עירובי תבשילין, יו"ט, וברכות |
|
השנה יחול חג השבועות ביום ששי, כך שיהיו יומיים שבתון, יו"ט ושבת קודש. בחוץ לארץ עושים יומיים בכל חג וגם בחג השבועות, ומעלתו של יום טוב חשובה ביותר. ידוע המעשה החשוב שהיה עם מרן הבית יוסף וסיעתו, שאירע (עוד בחוץ לארץ והיה) בליל שני של חג השבועות – ואם כך נעשה ביום טוב שני, קל וחומר בן בנו של קל וחומר בליל ראשון של חג השבועות שמסוגל לדברים נוראים ונעלים ביותר.
....
|
| הלכות חג שבועות |
|
|
חשבון יום החג אם יבא המשיח
בתורה נאמר (ויקרא כ"ג טז) 'עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם'. על פי חשבון זה השנה יחול יום חג מתן תורה ביום ששי הקרוב והוא היום החמשים אחרי חג הפסח כמצות התורה. הרבה פוסקים הסכימו שלמרות שחג שבועות הוא נ' יום אחרי פסח, אעפ"כ אם יבוא המשיח לפני החג, ויבואו שני עדים להעיד על מולד הלבנה, ועל פי עדותם ישתנה התאריך בלבד ולא היום בשבוע, תתקבל עדותם והחג יהא לתאריך שיקבע על פיהם. אך אם ח"ו לא יבא המשיח עד אחרי החג, ויבאו עדים ויעידו על המולד, לא יועיל כיון שכבר עשו את החג על פי החשבון הפשוט של מ"ט יום שאחר הפסח (היינו, שלא ישנו מאחר וכבר חגגו. ועיין לרמב"ם פרק ג' מהלכות קידוש החודש הלכות י"א, י"ב, י"ז, י"ח).
....
|
| עירוב תהשילין |
|
|
עירוב תבשילין - עירוב לשם עירוב - תבשיל ולחם - הכין עירוב ולא עירב בו - למה עושים עירוב? - בלשון שמבין - עד מתי מותר לבשל ביו"ט לשבת? - ביאור בדין "הואיל" - הותרה או דחויה - האוכל בבית אחרים בליל שבת - מי שלא עירב - הקפאת שירי אוכל ביום טוב - פמוטים - מה מדליקין - שנים מקרא ואחד תרגום - תיקון - מצוות אכילה בשבועות - ולמה כל כך חשוב האוכל? - יום מתן תורה - אוכלים מאכלי חלב - שמירת הלכות בשר וחלב.....
|
| דיני הדלקת נרות שבת |
|
|
בהעלותך את הנרות
פרשתנו פותחת בציווי שנצטוה אהרן הכהן להדליק ולהיטיב את הנרות, כמו שכתוב (במדבר ח, א-ג) 'וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת .וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה'. ואומר רש"י: "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות" עכ"ל.
....
|
| המנורה במשכן ובמקדש, נרות שבת |
|
|
המנורה במשכן ובמקדש, נרות שבת
פרשתנו פותחת בעניין הדלקת המנורה, ומזכירה גם את מעשה עשיית ובניית המנורה: (במדבר פרק ח', פסוקים ב - ד) "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה. וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה". מפרשי החומש ובעלי המוסר דלו לימודים חשובים ותוכחת מוסר גדולה מכל חלק שבפסוקים אלו, ויש לראות את דברי רש"י שמביא את עיקרי הדברים.
....
|
| הלכות ברכת התורה |
|
|
מדרגת מתן תורה עד י"ב בסיון
בערב שבת קדש שעבר הוא יום חג מתן תורה קבלנו מחדש את התורה הקדושה, ואנו עדיין עומדים במדרגה גבוהה וחשובה עד ליום י"ב בסיון, וסימנך שהרי לא אומרים וידוי ותחנון בימים אלו לפי שהם 'המשך' מתן תורה.
....
|
| דיני הדלקת נרות שבת |
|
|
וזה מעשה המנורה
השבוע נקרא בפרשה על הדלקת המנורה. שם גם כתוב על מעשה המנורה \במדבר ח' ד'/ "וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנרה". למעשה, כאן התורה לא מלמדת אותנו את מעשה המנורה, זה התורה כבר כתבה בפרשיות העוסקות בנושא בפרשיות תרומה, ויקהל - ושם כתוב \שמות כ"ה פסוק ל"א/ "ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה וכו' גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו וכו'. \ושם פרק ל"ז פסוק י"ז/ "ויעש את המנורה זהב טהור מקשה וכו' ירכהוקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו" - הציווי והמעשה כבר נכתבו וכאן התורה באה ללמד אותנו את סדר הדלקת הנרות. אם כך צריך להבין, מדוע צריך לכתוב את פירוט מעשה המנורה, 'עד ירכה עד פרחה מקשה היא'? רש"י כותב \ד"ה וזה מעשה המנורה/ "שהראהו הקב"ה באצבע לפי שנתקשה בה, לכך נאמר וזה". כלומר, שכי....
|
| הדלקת נרות שבת |
|
|
שלהבת עולה מאליה - שלא שינה - אויבים ושונאים - שני טעמים להדלקת נר שבת - כמה זמן צריך שידלקו הנרות? - בחורים שאינם בביתם - מי שגר לבדו - מקום הדלקת נרות. - הטעם ע"פ הסוד - נר יפה - מספר הנרות - להדליק מנר לנר - הדלקה במקום אכילה - אורחת - הדלקת נר שבת - חובה - מעשה באשת רב יוסף - תניא. לא ימיש - "סברא לאקדומי" בעוד היום גדול - ובלבד שלא יקדים - נר שבת שהיה דלוק - הדלקה עושה מצוה - נרות עליונים - הרבה חדרים - בקשה מהנשים - ....
|
| נרות שבת ונרות המקדש |
|
|
נרות המקדש ונרות חנוכה - נרות המקדש ונרות שבת - תוספת שבת - שפע של הארה בנרות שבת - שעת רצון - נרות שבת - שלום בית - הטעם להדלקת נר שבת - הדלקת נר שבת - חובה - כיצד ינהגו כשיש כמה נשים בבית אחד? - סיכום ההלכה למתארחות - אודות המנהג לכבות את האור לפני ההדלקה - נרות של צדיקים - נרות במקום האוכל. - המתארחים ולנים בביתם - היכן ידליקו? - הדלקת נר שבת לכל הלילה - הדלקת נר שבת בחדרים נוספים - מאיזו שעה מותר להדליק נרות שבת? - אשה היוצאת מהבית - זהירות בנר שבת.....
|
| הלכות שבת |
|
|
איסורי שבת בהעלם אחד
המקור לכך שהמקושש עבר על אחד משלושת האיסורים המוזכרים לעיל נמצא בדברי הגמרא (שבת צו:) "אמר רב יהודה אמר שמואל, מקושש, מעביר ארבע אמות ברשות הרבים הוה. במתניתא תנא, תולש הוה. רב אחא ברבי יעקב אמר מעמר הוה. למאי נפקא מינה", הגמ' שואלת, איזה דין מעשי יוצא לנו אם נדע מה היה מעשהו של המקושש, מאי דהוה הוה!, ועל זה הגמ' אומרת שיש נפקא מינה למעשה לדעת את החיובים באיסורים הללו, ומה הדין אם עשה איסורים הללו בהעלם אחד, וז"ל: "רב יהודה פשיטא ליה דהמעביר חייב, ומתניתא פשיטא ליה דתולש חייב, ורב אחא בר יעקב פשיטא ליה דמעמר חייב. מר סבר הא מיהת לא מספקא, ומר סבר הא מיהת לא מספקא".
....
|
| הלכות שבת |
|
|
השבוע נקרא על פרשת המרגלים, ופרשה זו נסמכה לפרשת מרים, ומבאר רש"י את הטעם לסמיכות זו, וז"ל: "למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר" עכ"ל. והנה יכולים לשאול, בשלמא מרים נענשה כי דברה במשה רבנו שהיה ראש כל הנביאים שעליו נאמר 'בכל ביתי נאמן הוא', והקב"ה מחבבו בלשון "משה עבדי", אבל המרגלים לא דברו אלא על עצים ואבנים, ולמה התורה הסמיכה את עניינם, ולמה יצא עליהם הקצף? הרי הם אמרו "ארץ אוכלת יושביה".
....
|
| הלכות חלה |
|
|
להחזיק סידור תפלה תדיר
חכמי ספרד נהגו לומר, שכל אדם צריך להחזיק בכיסו תדיר סידור קטן ובו תפלת מנחה וערבית וברכת המזון, כיון שאם יזדמן לו להיות במקום שאין בו סידור ומגיע זמן תפלה, לא יפסיד תפלתו. וסמך למנהג זה, מצינו בפוסקים שדנים האם מותר לטלטל ביו"ט סידור במקום עירוב או לא (עיין בא"ח ש"א פרשת במדבר הלכה ט', וביאור הגר"א סי' תקי"ח ס"ק א'). והנה נשא אותם לבם של כמה יזמים להוציא חוברת קטנה ובה הלכות ברכות הנהנין לפי כל הדעות והמנהגים, ובסופה תפלת מנחה וערבית וברכת המזון, לפי מנהגי כל העדות, וטוב ויפה עשו, וברכת ה' תחול עליהם. וראיתי שהלכה אחת מעניינת לא הזכירו בחוברת זו, והיא בנוגע לברכת שהחיינו למי שמוציא ספר חדש או חוברת חדשה, ויש בזה מחלוקת הפוסקים, והמנהג הפשוט הוא לברך בלי שם ומלכות (עיין כה"ח סי' רכ"ג ס"ק כ"ו).
....
|
| הלכות ציצית |
|
|
הוצאת דיבה על הארץ, רשעות
פרשתנו פותחת בשליחת המרגלים לארץ, בסמיכות לסוף הפרשה הקודמת - פרשת מרים \סוף בהעלתך שם י"ב א' - ט"ז/. ורש"י בתחילת הפרשה מסביר \במדבר י"ג ב'/ "למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר". וכבר בתחילת העניין קורא אותם רשעים, ובהמשך על הפסוק \פסוק ג'/ "כלם אנשים ראשי בני ישראל המה". אומר רש"י "כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו". היינו בעת השליחות בחר משה רבנו אנשים כשרים, ואכן כך הם היו \אולי כלפי חוץ, עיין אור החיים הקדוש בענין שמות המרגלים והקשר בין השמות למעשים/. ורש"י מקדים וקורא אותם רשעים על שלא למדו מוסר השכל ממרים הנביאה שהיא לא דיברה לשון הרע ודברי שקר, אלא כוונתה היתה לטובה "ולקתה על עסקי דיבה", לא דבה ממש אלא יצא מהעסק שדברה כאילו פו....
|
| הלכות חלה |
|
|
חיוב חלה מהתורה רק כשרוב עם ישראל בארץ ישראל. - הפרשת חלה ונתינה לכהן - מצוה אחת או שתי מצות? - למה יש חיוב חלה בחו"ל יותר מחיוב תרומה? - חלה של גוי - לישה בלי מים - קמח ארץ וקמח חו"ל - מקרונים וסופגניה - מכמה מפרישים חלה? - בצק המתחלק בין אנשים - מתי מפרישים חלה? - הפרשת חלה מלמפרע - קמח שאחרי הלישה - שאלה על חלה - כיצד מפרישים חלה? - כיצד מברכים? - קריאת שם - כמה שיעור חלה? - שריפת החלה - תפילת לציבור - ....
|
| הלכות שבת |
|
|
מרגלים - חגבים או נמלים - ריסוק קרח - המסת סוכר - האם מותר להמיס סוכר ביד? - הקפאת מים בשבת - מכשיר לקוביות קרח - מכשיר מים קרים - קולר - מיזוג אויר - גרם כיבוי בשבת וביו"ט - מחיצה לעצור אש - "שעון שבת" בשבת - בושם בשבת - גרם כיבוי ביום טוב - הדלקת פלטה בשבת על ידי שעון שבת - כיבוי דליקה בשבת - "לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה" - שטיפת צלחות בשבת.....
|
| הלכות ביקור חולים ותרו"מ |
|
|
ייחוסו של קרח
פרשתנו פותחת ביחוסו של קרח לאבותיו, וכך כתוב (במדבר טז, א): 'וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי'. כאן התורה כתבה את ייחוסו של קרח עד לוי, ולא המשיכה לכתוב שהוא גם בנו של יעקב אבינו. ובמקום אחר מוזכר ייחוסו של קרח עד ליעקב אבינו שכתוב: (דברי הימים א, ו, כב-כג) "בֶּן קֹרַח. בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל", נשאלת השאלה, מדוע כאן נמנעה התורה מלהזכיר את שמו של יעקב אבינו ? ועל כך כותב רש"י וז"ל: "ולא הזכיר בן יעקב, שבקש רחמים על עצמו שלא יזכר שמו על מחלוקתם, שנאמר "ובקהלם אל תחד כבודי". ומה שהוזכר שמו של יעקב אבינו בדברי הימים הוא משום ששם הוזכר עניין שירתם של הלויים על הדוכן, כמו שהוקדם שם "וַיִּהְיוּ מְשָׁרְתִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד בַּשִּׁיר", ושם התחיל הימן המשורר ולמעלה הימנו מז....
|
| ציצית, תרומות ומעשרות |
|
|
ולא יהיה כקרח וכעדתו
בפרשת קרח מובאת המחלוקת הגדולה ביותר שהיתה בתולדות עם ישראל, מחלוקת שלא לשם שמים. ונכתבה פרשה זו כדי להזהיר את עם ישראל שלא לבוא לידי מחלוקת, שלא יקרה כמו שקרה לקרח ולעדתו. ואומרים חז"ל שהשבוע של פרשת קרח 'מסוגל' למחלוקת, וכי השפעתה של מחלוקת זו קיימת עד היום, ועל כן צריכים להזהר שלא להגיע לידי מחלוקת כלל, הן בין אדם לחברו, והן בתוך ביתו.
....
|
| הלכות מזוזה |
|
|
להמנע מכל מחלוקת בימים אלו
פרשתנו עוסקת במחלוקת הנוראה שפתח קרח כנגד משה ואהרן, ונסחפו לצידו מאתים וחמשים ראשי סנהדראות. מחלוקת זו היתה כל כך נוראה, והמשנה כינתה אותה 'שאינה לשם שמים' (אבות ה' מי"ז), כיון שהיא השאירה רושם והשפעה של מחלוקת לדורות. יש להזהר בשבוע זה במיוחד, להמנע מכל מחלוקת שהיא, לפי שיש בשבוע זה 'סגולה' להסחף למחלוקת, וכבר לימדה אותנו התורה לקח חשוב מהו סופם של בעלי מחלוקת.
....
|
| תרומה ומעשר בשמיטה |
|
|
מי שכופר בדברי צדיקים סופו לכפור בעיקר
בחז"ל מבארים מה הטעם שנסמכה פרשת קרח לפרשת ציצית, \שנכתבה בסוף פרשת שלח/, לפי שבאו למשה במחלוקת בענייני ציצית. וכך מביא רש"י \פרק ט"ז פסוק א' ד"ה 'ודתן ואבירם'/, "מה עשה, עמד וכנס מאתים חמישים ראשי סנהדראות, והלבישם טליתות תכלת וכו' באו ועמדו לפני משה - אמרו לו טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה, אמר להם חייבת. התחילו לשחק עליו, אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה, זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה". בעצם כל מהותו של קרח הוא ללגלג, וכדברי המדרש שאמר למשה רבנו שכל מה שהוא מצוה הכל בדה מלבו. וכך לגלגו עליו בענייני ציצית ובעניין מצות מזוזה, ובכל המצוות, ודרך המלגלגים שבתחילה מלגלגים על משיחי ה', כמו שקרח בתחילה לגלג על משה ועל אהרן, והולכים ונשחקים עד שזה מגיע למצב שכופרים בעיקר, כך גם קרח בס....
|
| הלכות שבת |
|
|
קרח - דין כיבוד הבית ודבר שאינו מתכוין - צחצוח שיניים בשבת - מי ורדים - תמצית תה - סבון לבישום - דברים האסורים והמותרים לטלטל בשבת - קליפות גרעינים שנתפזרו בשבת - מטאטא - הדחת הרצפה - פירות שנתפזרו - זריקת סוכריות בבית הכנסת - דין מעמר - ישיבה על הדשא בשבת - נשירת שערה בשבת - מעלת שמירת שבת - ....
|
|
|
האתר נבנה ע"י קרן מורשת
ואומץ מפעלים חינוכיים
|
| |
